רש"י על תענית י״ד א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית י״ד ע״א:ט׳ רש"י על תענית י״ד ע״א:י״ב »

11 וְהָתַנְיָא: וּשְׁאָר כׇּל מִינֵי פּוּרְעָנוּיוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת, כְּגוֹן: חִיכּוּךְ, חָגָב, זְבוּב וְצִירְעָה וְיַתּוּשִׁין, וְשִׁילּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים — לֹא הָיוּ מַתְרִיעִין אֶלָּא צוֹעֲקִין. מִדִּצְעָקָה בַּפֶּה, הַתְרָעָה בְּשׁוֹפָרוֹת!

פירוש רש"י על תענית י״ד א:י״א

11 חגב – ארבה כתרגומו:

12 צירעה – עוקצת את האדם:

13 יתושין – נכנסין בעיניו ובחוטמו:

14 חיכוך – כמו נתחכך בכותל:

15 הא צעקה בפה היא – אלמא דצעקת פה לא קרי ליה התרעה:

« רש"י על תענית י״ד ע״א:ט׳ רש"י על תענית י״ד ע״א:י״ב »